לודוויג ואן בטהובן

לודוויג ואן בטהובן (16.12.1770 – 26.3.1827) היה אחד מגדולי המלחינים במוסיקה הקלאסית.

בטהובן נולד למשפחה מוסיקלית בעיר בון שבגרמניה להוריו מגדלנה ויוהאן. סבו אשר בטהובן קרוי על שמו היה בתחילת דרכו זמר בס בחצר נסיכות קלן ובהמשך התמנה להיות מנהלה המוסיקלי (קלאפמייסטר).  אביו של בטהובן עבד באותה התזמורת של סבו כזמר טנור.

בטהובן החל ללמוד נגינה סביב גיל חמש. מורהו הראשון היה יוהאן אביו שרצה ודרש מבטהובן שיהיה נגן מצטיין לפחות כמו ילד הפלא של אותם ימים – מוצרט (1756 – 1791) וזאת כדי שיוכל לסייע בפרנסת המשפחה. אביו היה אדם קשוח השותה לשוכרה, הוא נהג לרדות בלודוויג הצעיר ואילץ אותו להתאמן שעות בנגינה. לעתים כשיהיה חוזר שיכור הביתה בשעת ערב מאוחרת היה מקים את בטהובן משנתו ופוקד עליו להתחיל לנגן כדי להנעים את זמנו. כנראה שזה לא פלא שביצירותיו של בטהובן אפשר לשמוע את המאבקים הקשים אך היפים בין בני האדם אל מול הנפש, הטבע והגורל, בדיוק כמו שאביו היה נלחם בבטהובן שיגיע לשלמות ממקום של תסכול.

למרות הקשיים שחווה מאביו המשיך בטהובן לנגן במרץ ולא התייאש. בגיל 11 החל ללמוד בצורה מסודרת יותר וקיבל משב רוח חדשה ממורה בשם כריסטיאן נפה (1748 – 1798) שאותו העריך מאוד. בגיל 14 כבר החל לחבר קטעי מוסיקה ולעבוד למחייתו בתזמורת החצר.

בשנת 1987 נסע בטהובן לביקור ראשון בווינה, שם פגש את מוצרט ואף ניגן לפניו. מוצרט שלא ידע כי יום אחד שמו של בטהובן יהיה מפורסם כמו זה שלו אמר באותו הביקור "יום אחד כל העולם ידבר עליו ויש צורך לשים לב אליו".  ביקורו של בטהובן בווינה היה קצר מאוד והיה עליו לחזור במהרה לבון עקב מצבה הבריאותי של אמו. ואכן לאחר זמן קצר באותה השנה  אימו נפטרה. מות אימו השפיע עליו עמוקות ומרגע זה החל להרגיש את עול החיים על כתפיו, אביו המשיך לשתות והוא נאלץ לטפל ולפרנס את שני אחיו.  אישיותו הלכה והסתגרה והוא החל פוסע שעות ארוכות בכל יום מחוץ לעיר, דבר שלימים יהפוך להרגל קבוע עבורו. בהליכות אלו היה מקבל השראה להלחנת יצירות מופת והיה רושם את רעיונותיו בפנקס.

בשנת 1792 יצא בטהובן שוב לווינה והפעם כדי ללמוד ולספוג השראה מיוזף היידן (1732 – 1809). את מוצרט הוא פספס במספר חודשים, הוא נפטר מדלקת פרקים חמורה בדצמבר 1791. לימודי ההלחנה אצל היידן הסתיימו דיי מהר בטענה שאי אפשר להשתלט על אופיו המרדני של בטהובן. היידן אף היה מכנה אותו "המונגולי הגדול" דבר שביטא את אופיו חם המזג, הנוקשה ומראהו הגוץ. מאותו הרגע החל בטהובן לעבוד באופן עצמאי בלבד וביסס את מעמדו הכלכלי והאישי בנתינת שיעורי נגינה, הלחנת יצירות לפטרונים, מלגות, ניצוח וקונצרטים.

בטהובן מעולם לא נישא לאישה. אישיותו הלכה והסתגרה עם השנים. הוא הרבה לריב עם מקורביו ובני משפחתו. לקראת סוף חייו מעמדו הכלכלי והחברתי היה ירוד מאוד.

משנת 1798 החל לסבול משריקות באוזניו שהלכו וגברו עם השנים, משהבין כי הוא מתחיל לאבד את שמיעתו שקל לשים קץ לחייו בשנת 1802. הסבל הנורא שבטהובן חווה בשנים אלו הביא אותו להלחין את היצירות היפות ביותר שנכתבו אי פעם במוסיקה הקלאסית, זו הייתה התקופה הפורה ביותר שלו. עד שנת 1812 הוא הספיק לכתוב את הסימפוניות 2,3,4.5,6,7,8. את הקונצ'רטו לפסנתר מספר 3 ו 4 את האופרה פידליו ועוד יצירות רבות ומופלאות.

המוסיקה שבטהובן יצר הייתה מהפכנית בכל קנה מידה. הוא הצליח להחדיר רגש ועומק לכל אורך היצירה וממשפטים קצרים מאוד ידע להוציא יצירות אדירות. למשל מארבע תווים בלבד הוא בנה את הנושא של הסימפוניה החמישית המפורסמת "הגורל דופק בדלת".

לאחר 1912 תפוקתו של בטהובן ירדה משמעותית כמו כן גם שמיעתו שהגיעה לסף חירשות. הוא הסתבך בתביעות משפטיות ומצבו הכלכלי הלך והחמיר.

בשנת 1817 החברה הפלרמונית של לונדון הזמינה מבטהובן יצירה חדשה שיכתוב עבורה. בטהובן נענה לבקשה והתחיל במלאכה שנה לאחר מכן ב 1818. אותה יצירה שזמן עבודתה התפרס על פני 6 שנים והסתיימה ב 1824 תהיה לא אחרת מאשר הסימפוניה התשיעית. הסימפוניה התשיעית נחשבת ליצירת פאר ומופת של כל הזמנים מסיבות רבות ולא רק בשל העובדה שבטהובן היה חרש לחלוטין בזמן שנכתבה. הסימפוניה הושמעה לראשונה בווינה ב 7 במאי 1824 והפכה מאז לסנסציה עולמית ולסימפוניה המפורסמת בכל הזמנים.

בטהובן מת ב 26 במרץ 1827 מסיבה שאינה ידועה עד היום. יש הסוברים כי מת מהרעלה של עופרת או מדלקת ריאות. מילותיו האחרונות לפני שמת היו" אשמע בשמיים"

בטהובן קבור בבית הקברות המרכזי בווינה.

הלינקים הבאים הנם הפנייה ליצירות הפאר המפורסמות של בטהובן.

שמיעה מהנה ועם הרבה רגש למחשבה.

באהבה רבה

רפאל

סימפוניות

1. סימפוניה מס' 1 אופוס 21 (1799 – 1800)
2. סימפוניה מס' 2 אופוס 36 (1801 – 1802)
3. סימפוניה מס' 3 אופוס 55 (1803 – 1804) מפורסמת מאוד…
4. סימפוניה מס' 4 אופוס 60 (1806) 

• סונאטה לפסנתר מס' 14 אור ירח
• קונצ'רטו לפסנתר מס'  5
• הסימפוניה החמישית
• הסימפוניה התשיעית
• סונטה לפסנתר מס' 17 הסערה