האדם מחפש משמעות

זו סוגיה מורכבת, ואני ודאי לא מתיימר להגיד שיש בידיי את כל התשובות לענות עליה באופן מלא, אבל אשתף אתכם בנקודות מעניינות ובכללים שאולי תוכלו להיעזר בהם בדרך להגדרה העצמית שלכם.

הגדרת העצמי היא שאלה שקיימת משחר ההיסטוריה ועד ימינו. המקום הראשון של הגדרה עצמית שנתקלתי בו לראשונה נמצא במקורות. בראשית פרק ד פסוק ג' ולהלן המקור

 "וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה–לַיהוָה.   וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.   וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן:  לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.  הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ".

בפסוקים אלו מתואר על הרצון של האחים קין והבל לתת מנחה לאלוהים ולהודות לו על עצם קיומם. קין הוא הראשון שהתחיל במחווה ואחריו הבל – קין הביא מנחה מפרי האדמה והבל מבכורות צאנו ומחלביהן. אלוהים לקח את מנחתו של הבל בעוד שאת מנחתו של קין הוא זנח. הסיבה שאלוהים לקח את מנחתו של הבל היא בגלל שהבל דאג להביא מהצאן המובחר שהיה ברשותו בעוד שקין לא הקפיד על טיב המנחה. באופן טבעי – ומי כמונו מכיר את רגש הקנאה – קין נפגע ונעלב קשות, שכן הוא יזם ראשון ובכל זאת מנחתו לא נלקחה. אלוהים ישר מבחין בתגובתו ההגיונית של קין ומסביר לו: "הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת " כלומר אם תיטיב במעשיך שלך יהיה לך טוב ותרגיש טוב, וְ"אִם לֹא תֵיטִיב – לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ" כלומר שאם לא תתגבר על יצריך והקנאה תשלוט בך אזי אתה מועד לחטא ולהרגיש מתוסכל. ו"אתה תמשול בו" זאת אומרת שאני נותן לך את הבחירה החופשית איך לנהוג ואיך להגיד מה יגרום לך להרגיש טוב.

הסיפור הזה מוביל אותי אל הכלל הראשון בדרך להגדרה עצמית: אל תסתכל החוצה. הקנאה או הרצון להיות האחר, ברוב המקרים מתעתעים בנו  ומפריעים לנו לחקור את האמת שלנו. על האדם להתבונן פנימה ולעשות ככל יכולתו לממש את הפוטנציאל הטמון שבו התברך. פעמים רבות אנחנו נוהגים להגדיר את עצמנו כפי שהחברה הייתה מצפה לראות אותנו, וחושבים שעל ידי כך נתחבב על הבריות ונרגיש תחושה נעימה. אך אם נפעל לפי עקרון זה נגלה לאורך זמן כי בעצם אנחנו מגשימים את רצונם וחלומותיהם של הסובבים אותנו בחברה בה אנו מצויים ולא את אלה שלנו. ההרגשה הטובה שחשנו תוחלף ותומר להרגשות של משבר, תסכול והחמצה בשל התבוננות בעבר – "לאן יכולתי באמת להגיע אילו הייתי מממש את יכולתי, כמה אושר ושמחה אמיתיים יכולתי לחוות".  במונחי הפסיכולוגיה של ימינו מכנים את זה "משבר גיל הארבעים". האדם הבוגר מבין בשונה מהצעירים כי הזמן מתדפק על שער חייו בנקישות הולכות וגוברות, אין זה מקרי שתמצאו אנשים רבים שפתאום מחליפים קריירה ומגדירים את ייעודם מחדש בזמן שנותר ברשותם.

בואו נבחן את סוגיית ההגדרה העצמית גם קצת מזווית פילוסופית. אם היינו חיים לבד בעולם, לא היינו צריכים לעסוק בשאלות של הגדרה עצמית. היינו פשוט אנחנו ולא היה לנו מול מי לערוך השוואות, כמו איך היינו רוצים שחיינו יראו או איך החברה מצפה שנתנהג. החיים פשוט היו מתנהלים כפי שהם, ורגש הקנאה כלל לא היה מופעל אצלנו. מרגע שיש יותר משני אנשים בתמונה אנחנו מתחילים להתבלבל, לראות דברים שכנראה גם אותנו היו משמחים. גם אנחנו היינו רוצים לחוות חוויות דומות לחברינו, או להדמות לאישיות זו או אחרת. מחקרים מראים שככל שאנחנו חשופים יותר ורוצים יותר להדמות לאנשים אחרים, כך רמת הדיכאון גוברת ואנחנו נסגרים מלעשות דברים שישמחו אותנו. חוקרים מאוניברסיטת מיזורי חקרו ומצאו שגלישה מרובה בפייסבוק מובילה לדיכאון, לרגשי נחיתות ולחוסר זהות עצמית – כנראה שסיפורם של קין והבל תקפים גם לשנת 2015. (להרחבה לחץ כאן)

אינני רוצה שתסיקו מכך שפייסבוק או התבוננות באנשים אחרים הינם שלילים. להפך, מזל שאנחנו לא לבד בעולם ואנחנו צריכים לברך על כך. יחד עם זאת חשוב להתבונן פנימה אל תוך עצמנו, ולהשאיר את רגש הקנאה וההזדהות מחוץ למשוואה. הם רק יגרמו לנו לכאוס פנימי בדרך להגדרה העצמית. לרגש הקנאה ולרצון להידמות לאחרים יש תפקיד חשוב מאוד וטוב שהם קיימים אך אין להם מקום כאשר אנחנו נרצה להגדיר מה טוב עבורנו ומי אנחנו רוצים להיות.

את הכלל הראשון הצליח להסביר קונפוציוס, מגדולי הפילוסופים הסיניים (551– 479 לפנה"ס),  במשפט אחד ממצה: "כל מה שמבקש האדם הנעלה נמצא בתוכו. כל מה שמבקש האדם הנחות נמצא אצל זולתו". ואתם כמובן מחויבים לראות עצמכם כאדם נעלה, ומי שחושב אחרת מוזמן לכתוב למייל : info@newjoy.co.il

הכלל השני מוגדר יפה במחזהו של אוסקר ויילד "מניפתה של ליידי ווינדקמיר", בדבריה של אחת הדמויות, מר דאמבי: "אני האדם היחידי בעולם שראוי שאכירו ביסודיות". קל לנו לחקור ולבקר את התנהגותם ומהותם של אנשים אחרים מאשר את התנהגותנו שלנו. ההתבוננות העצמית מייגעת פעמים רבות, שכן איננו מעוניינים להתמודד עם הרצונות, הפחדים והשאיפות שלנו. הכי קל לפתור את בעיותיו של האחר ולהרהר בהם.

חישבו כמה פעמים נתקלתם בסיטואציה בה התנהגותו של מישהו קרוב אליכם: חבר, קרוב משפחה או אפילו אחד מילדכם, לא מצאה חן ביניכם. שפטתם אותו והטפתם לו מוסר, בין אם בשיחה אישית איתו או שסיפרתם לחבריכם על המאורע או אפילו ביקרתם אותו ואת התנהגותו במוחכם. וכמה פעמים יצא לכם לפעול בדיוק כמוהם, רק שהפעם הביקורת שלכם כלפיכם הייתה רכה יותר ומלאה בתירוצים וסיבות למה הסיטואציה הזאת שונה מזו של חבריכם. עמוק בנפשכם ידעתם כי לעצמכם אתם עושים הנחות בעוד שעם הסובבים אתכם אתם מחמירים.

ראוי שנתחיל לחקור את עצמנו יותר וביסודיות רבה ובלי לפחד להתבונן בכישלונות העבר שלנו. ולגבי חברנו בואו וניתן להם קצת דרור מהביקורות שלנו – האמינו לי, להם תהיה נחת וזה גם ישתלם לכם. אנחנו אוהבים לשהות במחיצתם של אנשים מפרגנים ופחות עם אלו המבקרים אותנו השכם והערב.

הגדר מהם הדברים שגורמים לך להרגיש טוב זהו הכלל שלישי. כל אחד ואחת יודעים מה גורם להם להרגיש טוב, מהם הדברים המיוחדים שמסבים נחת והנאה. עברנו מספיק חוויות בחיים כדי להבחין מה עושה לנו טוב באמת. לדוגמה, אנחנו יודעים שהאזנה למוסיקה קלאסית מרגיעה אותנו, נעימה לנו ועושה לנו טוב; לטייל בחיק הטבע עם חברים עושה לנו טוב; ללמוד דברים חדשים עושה לנו כיף ומעלה את הביטחון העצמי. עשו לכם רשימה ותופתעו לגלות כמה ארוכה הרשימה, וכמה דברים גורמים לכם להרגיש טוב.

הכלל הרביעי הוא: הגדר מהם הדברים שאתה טוב בהם. לא סתם אנחנו טובים במשהו ולא סתם פיתחנו כישרון לתחום מסוים. רובינו דומים מבחינה פסיכולוגית, פיזיולוגית ומנטאלית. על כן, אם אנחנו טובים במשהו ומעל הממוצע לעומת שאר האנשים, לרוב כישרון זה חלק ממי שאנחנו מטבענו, נאהב ונשאף לפתח אותו.

פעמים רבות בחיים אנו מתבלבלים בין הרצון לפתח כישרון מסוים שלנו בשל הסיפוק שהוא מעניק לנו לבין הרצון של החברה שנפתח אותו. לדוגמה, אתה מוכשר במדעים, וההורים דוחפים אותך ללמוד רפואה, למרות שאתה היפכונדר. במקרה כזה אתם חייבים לשאול את עצמכם אם זה באמת היה הרצון שלכם ללמוד ולעסוק בזה או של הוריכם שחשבו שהם יודעים מה טוב עבורכם. ההגדרה העצמית מתעסקת רק ברצון שלכם ובמי שאתם הייתם רוצים להיות, ולא של אחרים שחושבים שכך אתם צריכים להיות. אז חיו את חייכם שלכם ולא את חייהם של אלו המצפים מכם.

אנשים מרגישים סיפוק והצלחה כאשר הם ממשים את הפוטנציאל הטמון בהם, לכן זהו תנאי הכרחי בדרך להגדרה עצמית.

הכלל החמישי הוא: מצאו את הדרך לחבר ולשלב בין כללים שלוש וארבע. אחרי שהצלחתם להגדיר מה הם הדברים שעושים לכם טוב ואחרי שהבנתם באלו תכונות ויכולות התברכתם, עשו הכל כדי לשלב ביניהם. לדוגמה אתם אוהבים לגלות ולחקור דברים חדשים, והתברכתם ביכולות ללמוד פיזיקה ביתר קלות מאחרים, אזי נסו לגלות דברים חדשים בתחום הפיזיקה. או לדוגמא, לטייל עושה לכם טוב, ויש לכם כישרון לדבר מול קהל, אז אולי העיסוק האידיאלי עבורכם הוא מדריך טיולים. מניח שהבנתם את הרעיון. הקצו לעצמכם זמן למצוא מה אתם אוהבים ובמה אתם טובים, ותתפלאו איזה דברים חדשים תגלו על עצמכם. אתם מוזמנים לשלוח מייל ולספר על החוויה שעברתם בנושא הזה ל: info@newjoy.co.il

הכלל השישי הוא לא להיות קשים עם עצמכם בזמן התהליך. היו רגועים ושלווים. אל לכם להרגיש אבודים או תחת לחץ, כי זה יוביל אתכם לחשיבה לא רציונאלית, ולא תגיעו לתוצאות להן אתם מייחלים ומצפים. לפעמים התהליך ארוך ובשל כך התחילו כבר מהיום, כי אין זמן טוב יותר מהיום. התחילו לקלף את קליפות הבצל מעליכם – בהתחלה זה לפעמים שורף בעיניים אבל הדמעות שיורדות מנקות תוך כדי את לחמית העין מהלכלוך שהצטבר עם השנים, .ובזכות הדמעות הללו חברים אנחנו רואים טוב יותר

והנה שוב השלבים בקצרה..

1. הסתכלו רק על עצמכם ומה רצונותיכם, מבלי לקנא באחר ומבלי להתייחס לציפיות של החברה או האנשים הקרובים לכם. זיכרו  כי "כל מה שמבקש האדם הנעלה נמצא בתוכו. כל מה שמבקש האדם הנחות נמצא אצל זולתו".

2. השקיעו יותר מאמץ בלחקור את מהותכם, מאשר לבקר את חבריכם. אל תתעצלו כיוון שזהו השלב החיוני ביותר במסע.

3. הגדירו מהם הדברים שגורמים לכם להרגיש טוב.

4. הגדירו מהם הדברים שאתם טובים בהם.

5. מצאו את הדרכים למזג בין שלבים 3 ו-4.

6. עשו את התהליך הזה מבלי שיופעל עליכם לחץ, היו רגועים ושלווים. היו שמחים שהתחלתם בתהליך שלכם.

וכמובן – הכי חשוב לחייך – כי חשיבה חיובית תוביל לעשייה חיובית.