דף לבן חלק נקי

כל יום שמתחיל הוא דף חלק עבורנו, אם תדאגו לאחסן את דפיכם במקום ראוי אזי תקבלו בתחילת יומכם דפים לא מקומטים, לבנים, נקיים ושמורים מתלאות החיים.

הדפים שנקבל בתחילת כל יום יהיו שונים מקודמם, בגודלם, בעוביים, בצורתם ואפילו ניחוחם לא יהיה זהה. רק בסוף כל יום נדע איך יראה באמת הדף המסתורי של תחילת אותו היום. אם נשמור על עקביות, תכנון וסדר פעולות מתמשכות על פני תקופה ובניית שיגרה בחיינו, נקבל בדרך כלל דפים חלקים ולבנים שלא יפתיעו אותנו, אנו נכיר מראש את גודלם, צורתם וריחם. לאנשים שלא אוהבים סדר ותכנון מצפים בכל יום דפים שונים מקודמם.

רוב בני האדם מתחילים את יומם בבוקר. הרגע הראשון של הקסם הלא מוסבר שמתרחש כל יום היא אותה שנייה בה אנחנו פוקחים את עינינו, אור חדש ונקי חודר ומכניס במשורה אנרגיה הולכת וגוברת לתאי גופינו, הנשימה מתגברת ונפחה הגדל דואג לאספקת חמצן מרובה  לזרם הדם. לפעמים הגוף כל כך זקוק למכת החמצן הראשונה הזו ולהוצאת הפחמן הדו חמצן עד שאנחנו מפהקים כשאגת אריה. בפעולת גמישות אתלטית אנחנו מותחים את איברי גופינו, משתהים כמה שניות ודואגים שהדם הטעון בחמצן החדש יגיע לכל אזורי הגוף. השמיעה מתחילה להתחדד, וחוש הריח והטעם דואגים להזכיר לנו שזה הרגע להתרענן מהשינה. מרגע זה, בין אם נרצה ובין אם לא, אנחנו נהפכים להיות כלי הכתיבה שמתחיל לכתוב כבר משניות ראשונות אלה על הדף הלבן שהוכן עבורנו מבעוד מועד.

אני יודע שחלקכם לא מחשיבים את עצמם כיוצרי כתיבה, או כיוצרים כלל, אבל ברכת היצירה היא מובנת ומושרשת אצל כל הבריות. כולנו כותבים את סיפור חיינו בזכות עט המעשים. עט המעשים הינה עט קסומה, היא מכילה בתוכה את כל ספקטרום הצבעים, את הרגעים השמחים היא תכתוב ותקשט על גבי הדף הלבן בצבעים ובגוונים חמים (אדומים כתומים וצהובים), ברגעים של כאב והסתגרות נקבל גוונים קרים (כחול סגול וירוק). ובזמנים של אי עשייה או אי משמעות העט ימשיך לכתוב בגוון לבן שיבלע עם הרקע של הדף (חישבו כמה משעמם ובלתי אפשרי זה לקרא מקטע לבן או כזה שמצריך אותנו ממש להתאמץ כי הגוון בהיר מידי). מרגע הקימה ועד לשינה העט לא מפסיק לכתוב אף לא לשנייה אחת. רק גווני הדיו וגודל האותיות משתנים.

כל כך הרבה אנחנו כותבים במהלך יומנו עד שאין אנו מייחסים כבר חשיבות לעט או לדף. פעמים רבות אנו נשליך בסוף היום את הדף הכתוב לארכיון ולא נחזור להציץ בו עוד לעולם. אבל יהיו רגעים בחיים שנרגיש כמו משוררים ובעדינות אומנותית נחרוט על הדף חריזות פנינה בגווני זהב בוהק. אלו דפים שישמרו במקום נגיש לשליפה. (כמו רגעי לידה של הילדים, סיום קורס או לימודים, או כל מאורע משמעותי אחר).

לאנשים שונים יכולים להיות סיפורים דומים אך לעולם הם לא יהיו זהים, כיוון שלכל אחד מאיתנו יש סיפור ייחודי רק לו, ורק הוא הסופר והיוצר האחראי לסיפור חייו. במקרים רבים ירצו חבריכם להציץ בדפים שכתבתם, לכן זה כיף לכתוב יצירות שאנחנו נהיה גאים בהם.

בילדותינו קיבלנו דפים עם אורך בלתי מוגבל, עדיין לא הבנו את משמעותם. ההורים עזרו לנו ללמוד את עקרונות הכתיבה ולכתוב, כדי שנהפוך לסופרים דגולים. הרבה ממה שנכתב בשנות ילדותנו נכתב בעזרתם של האנשים שהרעיפו עלינו אהבה אינסופית. עם השנים אורך הדפים שאנחנו מקבלים בתחילת כל יום מתקצר ואנחנו מתחלים להילחץ שמא לא יישאר לנו מספיק מקום לרשום על מאורעות חדשים או כאלה שאנחנו חייבים להספיק. לפעמים לוקח לנו שנים רבות להבין שבכלל אנחנו הם אלו האחראים לגווני הצבעים בסיפור חיינו ועסקנו זמן רב בחיפוש להשאיל צבעים מאנשים אחרים (וגם את הסיפור הזה כתבנו מבלי שידענו שאנחנו אחראיים לכתיבתו).

העולם שבו אנו חיים קשה להבנה והוא מתקשט ברזי הבריאה. הידיעה כי אנו חיים בעולם בו קיימים משמעות אינסופית וזמן קצוב היא הכוח המניע אותנו לכתוב את סיפור חיינו בגוונים מודגשים. האפשרות שניתנת לכל אחד מאיתנו ליצור וליצוק תוכן בדפים חלקים ולבנים הם מקור ההשראה שלנו. חישבו כמה כיף שבכל יום חדש אנחנו יכולים לקבוע את סיגנון הכתיבה שלנו, לבחור את הצבעים שעושים לנו טוב, להאריך את אורך הדף ואת כמות המילים, להדגיש פסקאות שישמשו אותנו בעתיד ולעיתים אף יילקחו לארכיון הציבורי המשרת את כלל האנושות.

לעיתים אנחנו מרגישים שסיפוריהם של אחרים טובים מאלה שלנו ושלא התברכנו בסגנון ובאיכויות הכתיבה כמו שיש לחברינו. חשוב לזכור כי הכתיבה היא דבר נרכש, וכי כל אדם מפתח סגנון כתיבה ייחודי אך ורק לו ובזה הוא צריך להתגאות. מי שמתמיד בלשכלל את סגנון כתיבתו בכל יום, מובטח לו שתוכן סיפור חייו יקבל נפח משמעותי.

דאגו בסוף כל יום לאחסן את הדף שנכתב במגירה נגישה אליכם, כדי שתוכלו לשלוף ולראות את מה שכתבתם ביתר קלות כשתרצו בכך, או כשתישאלו על די אחרים. ריכוז הדפים במקום נגיש ושמירתם בתנאים הראויים להם והיכולת לשלוף אותם בכל רגע שנחפוץ מבטיחים סיפור חיים רציף ושנבנה על יסודות המתחזקים עם הזמן. בזמן כתיבתכם עשו הכל כדי לא להיות מונוטוניים. השתמשו בשלל רגשותיכם כדי להפיח עניין, ואל תחסכו בצבעים, בתיאורים, בסגנונות כתיבה שונים. אפילו היו פיוטיים כשמתחשק לכם. הפעלת הרגש בכתיבה מנציחה את הסיפורים הקטנים וחורטת אותם על לוחות הזיכרון. יהיה זה משעמם לחזור ולקרא על סיפור שתמיד נכתב באותו סגנון כתיבה וששום רגש לא הופעל בזמן כתיבת השורות. הקפידו להשתמש בכל חמשת החושים שברשותכם וכתבו על החוויות אלה בצורה מיטבית. מי שיש לו מום באחד מהחושים אין זה אומר שכתיבתו נפגעת. הוא יכול וצריך לחזק את החושים הנותרים ואז סיפורו יהיה מעניין לא פחות, מה עוד שנקבל הצצה מזווית חדשה שלא הכרנו.

נסו להתמיד ולהתחיל את כתיבת יומכם בחיוך. זה יבטיח שהמשך הסיפור יהיה חיובי עבורכם וכך גם ישמר בארכיון חייכם.

וזכרו – חשיבה חיובית תוביל למעשים חיוביים.

ומה איתכם? כמה דפים אצלכם שמורים במקום נגיש? כמה אתם משקיעים באיכויות הכתיבה שלכם? באיזה צבעים אתם משתמשים הרבה?

למי שיש סיפור מעניין ומוכן לשתף מוזמן לשלוח אותו למייל  info@newjoy.co.il